נקודת מוצא

ג'ולין הציגה את "נקודת מוצא" בפני קהלים רבים ברחבי העולם הערבי, ישראל וארצות הברית. היא ראיינה חלק גדול מהפעילים הפלסטינים שראיונותיהם מתפרסמים בקולות מהשטח. כיום היא חיה עם בעלה וילדיה בניו יורק ועובדת כעיתונאית עבור הטלוויזיה המצרית. ג'ולין נולדה וגדלה בירושלים. בצעירותה היא חיה בירדן שם סיימה את לימודיה באקדמיה המלכותית של חיל האוויר הירדני כשברשותה רישיון טיס אזרחי ותעודת גמר במדעי התעופה. בקנדה רכשה ג'ולין הכשרה נוספת ולאחר מכן עבדה כמדריכת טיס בירדן.

המלחין כרים רוסתום הלחין יצירות לסרטי קולנוע, לטלוויזיה, לקונצרטים ולאלבומים שונים וזכה בפרסים רבים. כרים מכיר היטב מסורות מוזיקליות שונות במוזיקה הערבית ולמד מוזיקה מערבית, וכך הוא מלחין דו־לשוני מבחינה מוזיקלית. כרים עבד עם אמנים שונים, מתזמורת פילדלפיה ועד שקירה. הוא הלחין מוזיקה לסרטים שונים, קצרים ובאורך מלא, ועל הפס קול שהלחין לסרט "נקודת מוצא" זכה בפרס בפסטיבל הסרטים בנד בשנת 2006. עיתון ההוליווד רפורטר שיבח את לחנו לסרט "אמְרִיקה" (Amreeka) שהוקרן בפסטיבל סאנדנס וזכה לפרס המבקרים בפסטיבל קאן בשנת 2009 והיה מועמד ל־3 פרסים.

בשנת 1996 נהרגה בתו של צביקה, בת-חן, בפיגוע בדיזנגוף סנטר. היא היתה בת חמש-עשרה; הוא נקרא לזהות את גופתה באבו-כביר. במהלך השבעה גילו צביקה ואשתו אילת שיומני בתם מלאים בשירים על שלום. הם פרסמו את שיריה של בת-חן בעברית ובערבית, והיו ממייסדי פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני. שחק הוא אלוף משנה במילואים ומאמין שחשוב שלישראל יהיה צבא חזק, אבל ביטחון אמיתי תלוי בשלום עם הפלסטינים.

בשנים 2001-2000 שהה עלי בערב הסעודית לצורך טיפול רפואי לאחר שנורה ברגלו בידי מתנחל. בעת שהותו שם נודע לו שאחיו יוּסף נהרג בידי חייל ישראלי. בעבר ישב עלי בכלא הישראלי על הפגנות נגד הכיבוש, זריקת אבנים והשתייכות לארגון הפתח. אחרי שאחיו נהרג הצטרף עלי לפורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני. עלי מפיץ את רעיון ההתנגדות הלא אלימה ברחבי הגדה ובישראל, נפגש עם חמושים פלסטינים ועם מי שמאוימים על-ידי מתנחלים, מתמודד עם שנאת האחר משני הצדדים ועם הסטיגמה נגד מי שמשתפים פעולה עם "האויב". עלי אומר שלעולם לא יסלח לחייל שהרג את אחיו, אבל שלא צריך לאהוב ישראלים כדי לעשות איתם שלום.

רותי עצמון עומדת בראש עמותת "חלונות", עמותה ישראלית-פלסטינית המפגישה נוער ישראלי ופלסטיני ומוציאה לאור מגזין נוער בערבית ועברית. כשהטלפון מצלצל במשרדה הצנוע, בקומת קרקע בלב תל-אביב, רוב הסיכויים שמדובר בידיעה על עוצר או סגר בשטחים, או על אישורי מעבר צה"ליים לשותפים פלסטינים - מידע שיקבע האם הסדנא או המפגש המשותף אכן יתקיימו כמתוכנן. רותי עובדת ללא הפסקה, גם אל מול המחסומים – הפיזיים והרגשיים – בשתי החברות, וממשיכה ללא ליאות במלאכה העדינה של עבודה משותפת עם מי שמשני צדי "מכשול ההפרדה".

בשנת 2003 היו ג'ורג', אשתו נַג'וואה ושתי בנותיהם בדרכם הביתה מקניות בסופרמרקט בבית-לחם, כשחיילים ישראלים פתחו באש על מכוניתם והרגו את בתם בת השתים-עשרה, קריסטין. ג'ורג' נפגע אנושות ושכב שלושה ימים מחוסר הכרה במחלקה לטיפול נמרץ, בזמן שנג'ווא קברה את בתם בלעדיו. פחות משנה אחר כך הצטרף ג'ורג' לפורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני ג'ורג', כיום סגן ראש העיר בית-לחם, אומר שכנוצרי הוא סולח לחיילים שהרגו את בתו, אבל השלום יבוא רק כשישראל תסיים את הכיבוש.