Jen Marlowe | Just Vision דילוג לתוכן העיקרי

הצוות שלנו

ג'ן מרלו

רכזת תקשורת

  • FILMOGRAPHY נאילה והאינתפאדה (מפיקה שותפה, 2017) עדות מבחריין (במאית / מפיקה, 2015) משפחה אחת בעזה (במאית / מפיקה, 2011) בתוך תרבות ההתנגדות (במאית שותפה, 2010) שיקום התקווה (במאית / מפיקה, 2009) יומני דרפור: מסר מהבית (במאית שותפה/ מפיקה שותפה, 2006)

ג'ן מרלו היא סופרת, במאית ומפיקה של סרטי תעודה, תסריטאית, עיתונאית ופעילת זכויות אדם וצדק חברתי. היא ייסדה את המיזם Donkeysaddle Projects, אשר משתמש בקולנוע, כתיבה, תיאטרון ואמצעים אומנותיים אחרים כדי להגביר את החוסן והאומץ של המודרים והמדוכאים אשר בוחרים בהתנגדות באנושיות ובכבוד. היא עמיתת תקשורת במשרה חלקית בארגון Just Vision המשתמש בתקשורת כדי לתמוך במאמציהם של פלסטינים וישראלים הפועלים לסיום הכיבוש ולכינון עתיד של חירות, כבוד, שיוויון וביטחון אנושי, באמצעים לא אלימים, ומפיקה שותפה של הסרט ״נאילה והאינתיפאדה״ של Just Vision.

הפרוייקט התעודי האחרון של ג׳ן סביב המלחמה על עזה (Remembering the Gaza War) היה סדרה של 5 קטעי וידיאו שהפקו ע״י Donkeysaddle Projects, Just Vision וה- IMEU. לפני כן, הוציאה ג׳ן את "עדות מבחריין" (2015), המתעד את תוצאות דיכוי פעילי זכויות האדם והדמוקרטיה על ידי המשטר הבחרייני.

סרטה הקצר, "משפחה אחת בעזה" (2011), תיעד את חוויותיה של משפחה אחת במהלך המלחמה על רצועת עזה בשנת 2009 ולאחר מכן. הסרט "משפחה אחת בעזה" זכה בפרס הקהל בפסטבל סרטי זכויות האדם בבלינגהם (Bellingham Human Rights Film Festival) בשנת 2013.

ספרה האחרון של ג'ן, "אני טרוי דייויס" (I Am Troy Davis) (2013), נכתב יחד עם ואודות הנידון למוות בג'ורג'יה, טרוי דייויס, אשר הוצא להורג בשנת 2011 חרף זעקה עולמית נוכח הטיעון החזק לחפותו. כך אמרה מאיה אנג'לו על הספר "אני טרוי דייויס": "זוהי זעקה למען זכויות האדם וביטול עונש המוות. מן הראוי לקרוא ולהוקיר ספר זה, 'אני טרוי דייויס'".

ספרה הקודם של ג'ן, "שעת השמש" (The Hour of Sunlight) (2011), נכתב יחד עם ואודות סאמי אל-ג'ונדי, פלסטיני מהעיר העתיקה של ירושלים, אשר ריצה עשר שנות מאסר בכלא הישראלי בגלל מעורבותו בפעילות מיליטנטית נגד הכיבוש בהיותו נער, ואשר פעל בשני העשורים האחרונים לחייו למען סיום הכיבוש באמצעים לא אלימים. הספר "שעת השמש" זכה בפרס הספר על פלסטין של ארגון Middle East Monitor לשנת 2012 עבור הספר הטוב ביותר באנגלית בנושא פלסטין.

ג'ן גם כתבה את התסריט למחזה "ישנו שדה" (There is a Field). המחזה עוסק בבעיות שאיתן מתמודדים הפלסטינים אזרחי ישראל. המחזה הושק בארצות הברית ובעולם ומשתמשים בו כבסיס לשיחות על אלימות מדינה וגזענות ממסדית.

ג'ן יצרה שני סרטים על סודן. בשנת 2004 היא נסעה לצפון דרפור ומזרח צ'אד עם עמיתיה אדם שפירו ועאישה ביין כדי להפיק את הסרט התיעודי "יומני דרפור: מסר מהבית",(Darfur Diaries: Message from Home) (2006), אשר זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים Transcontinental. היא גם כתבה את הספר הנלווה "יומני דרפור: סיפורי הישרדות" (Nation Books, 2006). "יומני דרפור" נכלל בקובץ "הספרות האמריקאית הטובה ביותר שאין עליה חובת קריאה" (Best American Non-Required Reading) בעריכת דייב אגרס לשנת 2007.

הסרט "שיקום התקווה" (Rebuilding Hope) (2009) מלווה שלושה צעירים סודנים-אמריקאים בביקורם הראשון במולדתם דרום סודן, לשם הגיעו כדי לבדוק האם בתיהם ומשפחותיהם שרדו את מלחמת האזרחים, ולבנות בית ספר, לחפור בארות ולהביא אספקה רפואית לכפריהם בסודן. כך אמרה אליס וולקר על הסרט: "'שיקום התקווה' הוא תיאור מטלטל של אובדן וסבל, אומץ וחוכמה, על משמעות החיים כבני אנוש, שנדמה כי ימיה כימי יבשת אפריקה".

ג'ן השתתפה גם בהפקת סרטי וידיאו על זימבאבוי, הונדורס, ברזיל ועזה ומערכת הצדק הפלילי האמריקאי עבור ארגוני זכויות אדם, ובהם אמנסטי אינטרנשיונל ארה"ב, Frontline Defenders, the Innocence Network וכן Death Penalty Focus.

ג'ן כותבת בכתבי העת the Nation, the Guardian, the Progressive, Tomdispatch.com, הארץ, Seattle Times ו- Yes! Magazine. היא זכתה במענקי נסיעה ממרכז פוליצר לדיווח על משברים (Pulitzer Center on Crisis Reporting) וקרן המחקר של מכון ניישן (The Nation Institute Investigative Fund), ומישרת כתיבה בהדג'ברוק (Hedgebrook).

ספרים: 

אני טרוי דייויס (Haymarket Books, 2013)

שעת השמש (Nation Books, 2011)

יומני דרפור: סיפורי הישרדות (Nation Books, 2006)